תסמונת צביטה בירך: תסמינים, אבחון וטיפול פיזיותרפי
מאת רועי קליין, פיזיותרפיסט מוסמך (M.Sc.PT) · אוגוסט 2026
תסמונת צביטה בירך (Femoroacetabular Impingement Syndrome – FAIS), המכונה לעיתים גם אימפינג’מנט של הירך, היא אחת הסיבות האפשריות לכאב בירך ובמפשעה, בעיקר אצל צעירים, אנשים פעילים וספורטאים.
בתסמונת הזאת קיימת התאמה בין תסמינים מתאימים, ממצאים בבדיקה הקלינית וממצאי הדמיה מתאימים.[1][2][3]
מבנה קאם או פינסר בהדמיה אינו מספיק בפני עצמו כדי לאבחן תסמונת צביטה בירך.
מה קורה במפרק הירך?
מפרק הירך בנוי מראש עצם הירך, שצורתו דומה לכדור, ומשקע באגן הנקרא אצטבולום (Acetabulum). סביב שפת האצטבולום נמצא לברום הירך, טבעת רקמה התורמת ליציבות המפרק.
בתסמונת צביטה בירך מתוארים בעיקר שלושה מבנים אפשריים:
- מבנה קאם (Cam morphology), בליטה גרמית באזור המפגש בין ראש עצם הירך לצוואר עצם הירך
- מבנה פינסר (Pincer morphology), כיסוי יתר של האצטבולום על ראש עצם הירך
- מבנה משולב, שילוב של קאם ופינסר יחד

להגדלה הקישו על התמונה
המבנים האלה יכולים להופיע גם אצל אנשים ללא כאב. לכן יש להבדיל בין מבנה בהדמיה לבין תסמונת צביטה בירך.[1][2][3]
מה המשמעות של מבנה קאם או פינסר בצילום?
ממצאי הדמיה המתאימים ל־Cam או ל־Pincer שכיחים גם אצל אנשים שאין להם תסמינים כלל. בסקירה שיטתית שכללה 2,114 ירכיים של אנשים ללא תסמינים נמצא מבנה קאם בכ־37%, ובקרב ספורטאים השיעור היה כמעט כפול מזה שבאוכלוסייה הכללית: כ־55% לעומת כ־23%.[3]
באותה סקירה נמצא מבנה פינסר בכ־67% מהירכיים ללא תסמינים, וקרע בלברום נמצא בכ־68% מהירכיים שנבדקו ב־MRI.[3] לכן MRI או צילום צריכים תמיד להתפרש יחד עם התמונה הקלינית, ולא לבדם.[2][4]
ממצא כזה שהתגלה במקרה, בצילום שנעשה מסיבה אחרת ואצל אדם ללא תסמינים, אינו מחייב בירור נוסף, טיפול או הגבלת פעילות.[1][2] במחקר מעקב ארוך טווח נמצא שמבנה פינסר לבדו אינו מנבא התפתחות שחיקה במפרק הירך, והקשר הופיע רק כאשר היה גם כאב.[5]
כלומר מציאת מבנה קאם או פינסר אינה אומרת בהכרח שהוא מקור הכאב, גם כאשר יש כאב.
אילו תסמינים יכולים להופיע?
התסמין השכיח ביותר הוא כאב עמוק במפשעה או בירך, בדרך כלל בחלק הקדמי. לעיתים הכאב מוחמר בישיבה ממושכת, בכיפוף עמוק, בסקוואט, בסיבוב של הירך או בזמן פעילות ספורטיבית.[6]
אצל חלק מהאנשים מופיעים גם:
- קליקים
- תחושת תפיסה במפרק
- נוקשות
- ירידה בטווח התנועה
- כאב שאינו מורגש רק במפשעה, אלא גם בצד הירך

להגדלה הקישו על התמונה
אצל מי תסמונת צביטה בירך שכיחה יותר?
התסמונת מאובחנת בעיקר אצל אנשים צעירים ובגיל הביניים, ובמיוחד אצל אנשים פעילים וספורטאים. מבנה קאם תואר בשכיחות גבוהה יותר אצל ספורטאים בענפים שבהם מופעל עומס חוזר על הירך בתקופת גיל ההתבגרות, כגון כדורגל, הוקי קרח, כדורסל וענפים נוספים הכוללים שינויי כיוון ועומסים גבוהים על הירך.[7]
עם זאת, גם כאן חשוב לזכור: לא כל ספורטאי עם מבנה קאם סובל מתסמונת צביטה בירך.
כיצד מאבחנים תסמונת צביטה בירך?
אין בדיקה אחת שמאבחנת את התסמונת. לפי הקונצנזוס הבינלאומי, האבחנה מבוססת על שלושה מרכיבים שצריכים להתאים זה לזה: תסמינים מתאימים, בדיקה קלינית מתאימה והדמיה מתאימה.[1][2]
הבדיקה הקלינית כוללת בין היתר:
- מיקום ואופי הכאב
- הפעילויות שמחמירות אותו
- טווחי תנועה של הירך
- כוח ושליטה של שרירי הירך, האגן והגו
- מבחנים ספציפיים כמו FADIR, כחלק מהבדיקה הכוללת

להגדלה הקישו על התמונה
מה התפקיד של פיזיותרפיה?
פיזיותרפיה היא אחת מאפשרויות הטיפול המרכזיות בתסמונת צביטה בירך.[1][8] המטרה אינה לשנות באמצעות תרגילים את צורת העצם, אלא:
- להפחית תסמינים
- לשפר שליטה ועומסים
- לחזק את שרירי הירך, האגן והגו
- לשפר תפקוד
- לסייע בחזרה לפעילות ולספורט
הטיפול צריך להיות פעיל, הדרגתי ומותאם אישית, ולא פרוטוקול אחיד לכל אדם עם מבנה קאם או פינסר בצילום.[8][9]
האם פיזיותרפיה יכולה לעזור?
כן.
מחקרים אקראיים הראו שאנשים עם תסמונת צביטה בירך יכולים להשתפר בעקבות טיפול פיזיותרפי מובנה.[8][9][10][11]
בחלק מהמחקרים ניתוח ארתרוסקופי השיג בממוצע תוצאות טובות יותר במדדי תפקוד לאחר מספר חודשים, אך גם קבוצות הטיפול השמרני השתפרו. לכן ההחלטה על ניתוח אינה צריכה להתבסס רק על צילום, אלא על התמונה הקלינית הכוללת.[10][11]
כמה זמן נמשך טיפול שמרני?
במחקר UK FASHIoN תוארה תוכנית טיפול שכללה בדרך כלל 6 עד 10 מפגשים לאורך 12 עד 24 שבועות, יחד עם תרגול עצמאי והתקדמות הדרגתית.[8][10] זה אינו מספר מחייב לכל מטופל, אבל הוא מדגיש שטיפול שמרני בתסמונת צביטה בירך הוא בדרך כלל תהליך של מספר חודשים.
מתי נשקל ניתוח?
ניתוח ארתרוסקופי של מפרק הירך עשוי להישקל כאשר קיימת תסמונת צביטה מאובחנת והתסמינים ממשיכים להגביל את האדם למרות טיפול שמרני מתאים.
ההחלטה אינה אמורה להתבסס על גודל הקאם, על זווית אלפא בצילום, על מבנה פינסר או על קרע בלברום ב־MRI בלבד, אלא על התמונה הקלינית הכוללת ועל התגובה לטיפול שמרני.[1][2][11]
דגלים אדומים: מתי כאב בירך מצריך בירור רפואי?
תסמונת צביטה בירך עצמה אינה בדרך כלל מצב חירום, אבל כאב בירך או במפשעה יכול לעיתים לנבוע ממצבים אחרים שחלקם דורשים בירור מהיר. יש לפנות להערכה רפואית כאשר מופיעים סימנים כגון:
- כאב משמעותי לאחר חבלה, במיוחד כאשר קשה או בלתי אפשרי לדרוך על הרגל
- כאב בירך המלווה בחום או בתחושת מחלה כללית
- כאב חזק שמחמיר במהירות ללא הסבר ברור
- כאב עמוק שהופיע או החמיר לאחר עלייה חדה בעומסי ריצה או אימונים, במיוחד כאשר קיים חשד לשבר מאמץ
- צליעה חדשה או כאב משמעותי בירך אצל ילד או מתבגר
- כאב מתמשך המלווה בירידה לא מוסברת במשקל או בתסמינים מערכתיים אחרים
לפני שמייחסים כאב לתסמונת צביטה בירך יש לשקול לפי הצורך גורמים אחרים כגון שבר מאמץ, זיהום, מחלה של העצם או מצבים אחרים לפי גיל המטופל.
לקריאה נוספת: כאבים במפשעה אצל ספורטאים ו־כאבים בירך ובמפשעה אצל רוכבי אופניים.
חווה חלק מהתסמינים שתוארו?
כאב מתמשך בירך או במפשעה מצדיק בירור מסודר. בהערכה בודקים אילו תנועות ועומסים מעוררים את הכאב, מה מצב הכוח והשליטה סביב הירך והאגן, וכיצד לבנות חזרה הדרגתית לפעילות ולספורט.
בדיקת התאמה לטיפול — בוואטסאפשאלות נפוצות
האם תסמונת צביטה בירך היא אבחנה אמיתית או רק ממצא בצילום?
היא אבחנה קלינית מוכרת, אך מבנה קאם או פינסר בפני עצמו אינו מספיק לאבחנה. נדרשת התאמה בין תסמינים, בדיקה קלינית וממצאי הדמיה.
מצאו אצלי מבנה קאם בצילום. האם זה אומר שיש בעיה?
לא בהכרח. מבנה קאם שכיח מאוד גם אצל אנשים ללא כאב, ובמיוחד אצל ספורטאים.
האם פיזיותרפיה יכולה להעלים את מבנה הקאם?
לא. פיזיותרפיה אינה משנה את צורת העצם, אלא מסייעת בהפחתת תסמינים, בשיפור התפקוד ובחזרה לפעילות.
האם FADIR חיובי אומר שיש לי תסמונת צביטה בירך?
לא. זהו מבחן שיכול לתמוך בחשד, אך אינו מאבחן את התסמונת בפני עצמו והוא חלק מבדיקה רחבה יותר.
האם קרע בלברום מחייב ניתוח?
לא. ממצאים בלברום שכיחים מאוד גם אצל אנשים ללא כאב, ולכן יש לבדוק האם הממצא מתאים לתמונה הקלינית.
מקורות
- Griffin DR, Dickenson EJ, O'Donnell J, et al. The Warwick Agreement on Femoroacetabular Impingement Syndrome (FAI Syndrome): An International Consensus Statement. Br J Sports Med. 2016;50(19):1169-1176. doi:10.1136/bjsports-2016-096743.
- Reiman MP, Agricola R, Kemp JL, et al. Consensus Recommendations on the Classification, Definition and Diagnostic Criteria of Hip-Related Pain in Young and Middle-Aged Active Adults From the International Hip-Related Pain Research Network, Zurich 2018. Br J Sports Med. 2020;54(11):631-641. doi:10.1136/bjsports-2019-101453.
- Frank JM, Harris JD, Erickson BJ, et al. Prevalence of Femoroacetabular Impingement Imaging Findings in Asymptomatic Volunteers: A Systematic Review. Arthroscopy. 2015;31(6):1199-1204. doi:10.1016/j.arthro.2014.11.042.
- Wong SE, Cogan CJ, Zhang AL. Physical Examination of the Hip: Assessment of Femoroacetabular Impingement, Labral Pathology, and Microinstability. Curr Rev Musculoskelet Med. 2022;15(2):38-52. doi:10.1007/s12178-022-09745-8.
- Riedstra NS, Boel F, van Buuren M, et al. Pincer Morphology Is Not Associated With Hip Osteoarthritis Unless Hip Pain Is Present: Follow-Up Data From a Prospective Cohort Study. Arthritis Care Res (Hoboken). 2024;76(5):644-651. doi:10.1002/acr.25285.
- Hamula MJ, Ryan MK, Baron SL, Bloom DA, Youm T. Atypical Hip Pain in Femoroacetabular Impingement: A Comparison of Outcomes Based on Primary Hip Pain Location. Am J Sports Med. 2020;48(1):167-172. doi:10.1177/0363546519887733.
- Nepple JJ, Vigdorchik JM, Clohisy JC. What Is the Association Between Sports Participation and the Development of Proximal Femoral Cam Deformity? A Systematic Review and Meta-analysis. Am J Sports Med. 2015;43(11):2833-2840. doi:10.1177/0363546514563909.
- Ishøi L, Nielsen MF, Krommes K, et al. Femoroacetabular Impingement Syndrome and Labral Injuries: Grading the Evidence on Diagnosis and Non-operative Treatment. Br J Sports Med. 2021;55(22):1301-1310. doi:10.1136/bjsports-2021-104060.
- Hoit G, Whelan DB, Dwyer T, Ajrawat P, Chahal J. Physiotherapy as an Initial Treatment Option for Femoroacetabular Impingement: A Systematic Review and Meta-analysis of 5 Randomized Controlled Trials. Am J Sports Med. 2020;48(8):2042-2050. doi:10.1177/0363546519882668.
- Griffin DR, Dickenson EJ, Wall PDH, et al. Hip Arthroscopy Versus Best Conservative Care for the Treatment of Femoroacetabular Impingement Syndrome (UK FASHIoN): A Multicentre Randomised Controlled Trial. Lancet. 2018;391(10136):2225-2235. doi:10.1016/S0140-6736(18)31202-9.
- Palmer AJR, Ayyar Gupta V, Fernquest S, et al. Arthroscopic Hip Surgery Compared With Physiotherapy and Activity Modification for the Treatment of Symptomatic Femoroacetabular Impingement: Multicentre Randomised Controlled Trial. BMJ. 2019;364:l185. doi:10.1136/bmj.l185.
המידע בדף זה נועד להרחבת הידע ואינו מחליף בדיקה רפואית, אבחון אישי או טיפול רפואי.
