תסמונת עומס השוקה הפנימית (שין ספלינט)

מאת רועי קליין, פיזיותרפיסט מוסמך (M.Sc.PT) · אוגוסט 2026

תסמונת עומס השוקה הפנימית (Medial Tibial Stress Syndrome‏ – MTSS‏) היא סיבה שכיחה לכאב לאורך הצד הפנימי של השוקה, בעיקר אצל רצים, חיילים ואנשים שעוסקים בפעילות הכוללת ריצה, קפיצות או צעידות ממושכות. הכאב קשור בדרך כלל למאמץ ומורגש על פני אזור יחסית רחב לאורך השוקה, ולא בנקודה אחת בלבד.^[1][2]

המונח שין ספלינט (Shin splints‏) עדיין שגור מאוד בקרב חיילים, רצים ואנשים פעילים. עם זאת, זהו מונח ישן ולא ספציפי, ששימש לאורך השנים לתיאור מגוון של כאבים בשוק. כאשר התמונה הקלינית מתאימה, המונח המדויק יותר הוא תסמונת עומס השוקה הפנימית.^[1]

מה מרגישים?

הכאב מופיע בדרך כלל לאורך החלק הפנימי של השוקה ומתגבר בזמן פעילות או לאחריה. במישוש ניתן לרוב למצוא רגישות על פני מקטע יחסית ארוך של השוקה. בספרות קיימים קריטריונים שונים לגבי אורך אזור הרגישות, אך העיקרון הוא שמדובר בדרך כלל ברגישות מפושטת יחסית ולא בכאב נקודתי מאוד.^[2][3] בתחילת הדרך הכאב עשוי להופיע רק בזמן ריצה, צעידה או פעילות מאומצת. אצל חלק מהאנשים הוא מורגש גם לאחר הפעילות, במיוחד כאשר העומס ממשיך לעלות.

אם כאב לאורך הצד הפנימי של השוק חוזר בכל פעם שאתם רצים, צועדים או מעלים עומס באימונים, כדאי להבין מה מקורו ולא להסתפק בהגדרה כללית של ”כאבי שוק“.

נפיחות משמעותית, אודם בולט, כאב ממוקד מאוד או תסמינים כמו נימול ותחושת לחץ משמעותית אינם התמונה הטיפוסית, ויכולים להעלות חשד למקור אחר לכאב.^[1][2]

למה זה מתפתח?

המנגנון המדויק של MTSS‏ עדיין אינו מוסכם לחלוטין. אחת ההשערות מתייחסת לעומס חוזר על עצם השוקה ולמיקרו נזק הנוצר כחלק מתגובת העצם לעומס. השערה נוספת מתייחסת לכוחות שמפעילים השרירים, הגידים והפאשיה באזור החלק הפנימי של השוקה. ייתכן שבפועל מדובר בשילוב בין מספר מנגנונים.^[1][4] חשוב להבחין בין מיקרו נזק לבין שבר מאמץ. גם אם עומס חוזר ומיקרו נזק עשויים להיות חלק מהמנגנון של MTSS‏, אין פירוש הדבר שמדובר בשבר מאמץ. אלו שתי אבחנות שונות.

נחקרו עשרות גורמי סיכון אפשריים להתפתחות התסמונת. בין הגורמים שנמצאו קשורים אליה בחלק מהמחקרים ניתן למצוא היסטוריה קודמת של MTSS‏, ניסיון ריצה מועט יותר, מאפיינים מסוימים של כף הרגל והגפה, טווחי תנועה ומאפיינים מסוימים של תנועה בזמן ריצה.^[5][6][7]

עם זאת, אין גורם יחיד שמסביר מדוע אדם מסוים מפתח את התסמונת. עלייה חדה בעומס שכיחה במיוחד בתחילת טירונות, במסעות ובחזרה לריצה אחרי הפסקה. לכן בבדיקה חשוב להתייחס גם לעומסי האימון, לשינויים האחרונים בפעילות, ליכולת ההתאוששות ולדרישות הספציפיות של האדם.

כיצד מאבחנים?

האבחנה של MTSS‏ היא בעיקר קלינית. מתחילים מהסיפור של הכאב: היכן הוא נמצא, מתי הוא מופיע, מה קורה בזמן הפעילות ולאחריה ואיך הוא השתנה לאורך הזמן. בבדיקה ממששים את הגבול הפנימי של השוקה ומנסים לשחזר את הכאב המוכר. במקביל מחפשים מאפיינים שאינם מתאימים לתמונה הטיפוסית ועלולים להצביע על מקור אחר לכאב.^[1][2][3]

אין צורך בהדמיה, לרבות MRI‏, על מנת לאבחן MTSS‏. מחקר שבוצע בקרב מגויסים ליחידת כוחות מיוחדים מצא שכיחות לא מבוטלת של ממצאים ב־MRI‏ גם בנבדקים ללא תסמינים. לכן, ממצא בהדמיה אינו מעיד בהכרח על קיומה של התסמונת או על מקור הכאב, ויש לפרשו יחד עם הסיפור הקליני והבדיקה.^[8]

תסמונת עומס השוקה הפנימית או שבר מאמץ?

תסמונת עומס השוקה הפנימית ושבר מאמץ בשוקה הן שתי אבחנות שונות.

ב־MTSS‏ הכאב והרגישות נוטים להיות מפושטים יחסית לאורך הצד הפנימי של השוקה. כאשר הכאב ממוקד יותר, כאשר התנהגות הכאב משתנה או כאשר בבדיקה עולים ממצאים שמחשידים לפציעת עומס בעצם, יש צורך לשקול אבחנה אחרת ובהתאם לכך גם בירור נוסף.^[3]

לקריאה נוספת: שברי מאמץ · כאב בשוק במאמץ.

מהשירות הצבאי אל עבודת המחקר

כיצד פיזיותרפיה יכולה לעזור?

הטיפול מתחיל בהבנה מדויקת של דפוס הכאב, של דרישות הפעילות ושל העומס שהשוק נדרשת להתמודד איתו. משם בונים תוכנית: טיפול סימפטומטי, התאמת נפח ועצימות הפעילות, העמסה הדרגתית של השוק והגפה, עבודה על כוח וסבולת ותכנון חזרה מדורגת לריצה, לצעידות או לאימון.^[2][9]

חשוב לומר במפורש: אין כיום טיפול יחיד שהוכח כפתרון לכל האנשים עם MTSS‏. זו בדיוק הסיבה שהתוכנית נבנית לפי ממצאי הבדיקה ולא לפי פרוטוקול אחיד.

אצל חלק מהמטופלים יש מקום להתייחס גם למאפייני הריצה, לטווחי תנועה או לגורמים אחרים שנמצאו בבדיקה. המטרה אינה לתקן כל מאפיין מבני או תנועתי, אלא לזהות אילו גורמים רלוונטיים בפועל לתלונה ולדרישות של אותו אדם.

שאלות נפוצות

מקורות

1. Lohrer H, Malliaropoulos N, Korakakis V, Padhiar N. Exercise-Induced Leg Pain in Athletes: Diagnostic, Assessment, and Management Strategies. Phys Sportsmed. 2019;47(1):47-59. doi:10.1080/00913847.2018.1537861.
2. Winters M. The Diagnosis and Management of Medial Tibial Stress Syndrome: An Evidence Update. Unfallchirurg. 2020;123(Suppl 1):15-19. doi:10.1007/s00113-019-0667-z.
3. Milgrom C, Zloczower E, Fleischmann C, Spitzer E, Landau R, Bader T, Finestone AS. Medial Tibial Stress Fracture Diagnosis and Treatment Guidelines. J Sci Med Sport. 2021;24(6):526-530. doi:10.1016/j.jsams.2020.11.015.
4. Magnusson HI, Ahlborg HG, Karlsson C, Nyquist F, Karlsson MK. Low Regional Tibial Bone Density in Athletes With Medial Tibial Stress Syndrome Normalizes After Recovery From Symptoms. Am J Sports Med. 2003;31(4):596-600. doi:10.1177/03635465030310042001.
5. Hamstra-Wright KL, Bliven KCH, Bay C. Risk Factors for Medial Tibial Stress Syndrome in Physically Active Individuals Such as Runners and Military Personnel: A Systematic Review and Meta-Analysis. Br J Sports Med. 2015;49(6):362-369. doi:10.1136/bjsports-2014-093462.
6. Reinking MF, Austin TM, Richter RR, Krieger MM. Medial Tibial Stress Syndrome in Active Individuals: A Systematic Review and Meta-Analysis of Risk Factors. Sports Health. 2017;9(3):252-261. doi:10.1177/1941738116673299.
7. Willwacher S, Kurz M, Robbin J, et al. Running-Related Biomechanical Risk Factors for Overuse Injuries in Distance Runners: A Systematic Review Considering Injury Specificity and the Potentials for Future Research. Sports Med. 2022;52(8):1863-1877. doi:10.1007/s40279-022-01666-3.
8. Milgrom C, Tsur N, Eshed I, et al. Significance of Tibial MRI Findings of Special Forces Recruits at the Onset of Their Training. BMJ Mil Health. 2024;170(1):9-14. doi:10.1136/bmjmilitary-2021-002041.
9. Winters M, Eskes M, Weir A, Moen MH, Backx FJG, Bakker EWP. Treatment of Medial Tibial Stress Syndrome: A Systematic Review. Sports Med. 2013;43(12):1315-1333. doi:10.1007/s40279-013-0087-0.
10. Klein R, Elboim-Gabyzon M, Rozenfeld E, Kalichman L. Cross-cultural adaptation and validation of the Hebrew version of the medial tibial stress syndrome score among active-duty servicemembers. Physiother Theory Pract. 2025;42(6):807-815. doi:10.1080/09593985.2025.2600084.

המידע בדף זה נועד להרחבת הידע ואינו מחליף בדיקה רפואית, אבחון אישי או טיפול רפואי.