דילוג לתוכן הראשי

רצפת האגן והשפיכה: מה תפקיד השרירים?

מאת רועי קליין, פיזיותרפיסט מוסמך (M.Sc.PT) · אוגוסט 2026

רצפת האגן בגברים משתתפת בשליטה במתן שתן וביציאות, בתמיכה באיברי האגן וגם בתפקוד המיני. בזמן השפיכה היא חלק מהמערכת העצבית־שרירית שמייצרת את שלב הפליטה הריתמי של נוזל הזרע.[1][2]

הדגש הוא לא רק על כוח. תפקוד תקין של רצפת האגן דורש יכולת לכווץ, להרפות ולתזמן את הפעולה כחלק מרפלקס השפיכה.[2][3]

השפיכה מתרחשת בשני שלבים

Emission‏, העברת נוזל הזרע לשופכה

בשלב הראשון נוזלים מצינור הזרע, שלפוחיות הזרע והערמונית מועברים אל החלק הקרוב של השופכה. שלב זה נשלט בעיקר על ידי המערכת הסימפתטית, ובמקביל נסגר צוואר שלפוחית השתן.[1]

Expulsion‏, פליטת נוזל הזרע

בשלב השני מתרחשים כיווצים ריתמיים של שרירי רצפת האגן. בין השרירים המשמעותיים בתהליך נמצאים ה־Bulbospongiosus‏ וה־Ischiocavernosus‏. הפעילות מתואמת דרך מסלולים עצביים הכוללים את עצב הפודנדל ואת מקטעי S2–S4‏ בחוט השדרה.[1][2]

מה עושים השרירים?

הקישו על שריר באיור או על אחת התיבות שמתחתיו כדי לקרוא מה ידוע על תפקידו בשפיכה.

איור של רצפת האגן הגברית מלמטה, ובו השרירים השטחיים חשופים בצד אחד ומכוסים בפאסיה בצד השני, עם הדגשה של שריר ה־Ischiocavernosus הצדדי ושל שריר ה־Bulbospongiosus המדיאלי12
השרירים השטחיים של רצפת האגן הגברית. הצד השמאלי באיור מראה את השרירים עצמם, ובצד הימני הם מכוסים בפאסיה.

Image used with permission from Pelvic Guru®, LLC as a Pelvic Global Member

Ischiocavernosusמשתתף בתפקוד הזקפתי ופועל כחלק מהדפוס השרירי המתרחש סביב האורגזמה והשפיכה.להסבר המלא הקישו כאן

שריר ה־Ischiocavernosus‏ עוטף את שורשי הפין. תפקידו המרכזי קשור לשלב הקשיחות של הזקפה, אך הוא פועל גם כחלק מהדפוס השרירי המתרחש סביב האורגזמה והשפיכה.[1][2]

לכן כאשר בודקים את רצפת האגן בהקשר של שפיכה, לא מסתכלים על שריר בודד אלא על הדפוס כולו: כיצד השרירים מתגייסים, האם הם מצליחים להרפות ובאיזה תזמון.[3]

Bulbospongiosusמשתתף ביצירת לחץ סביב בסיס הפין והשופכה, ומסייע בפליטת נוזל הזרע.להסבר המלא הקישו כאן

שריר ה־Bulbospongiosus‏ נמצא סביב הבולבוס של הפין והחלק הפרוקסימלי של הגוף הספוגי. בשלב הפליטה הוא מתכווץ בקצב חוזר ומפעיל לחץ סביב השופכה, וכך מסייע להוצאת נוזל הזרע.[1]

זהו השריר שהקשר שלו לשלב הפליטה הוא הישיר ביותר. עם זאת, פעילותו אינה פעולה רצונית פשוטה, אלא חלק מרפלקס מתואם.[1][2]

הכיווצים אינם פעולה רצונית פשוטה כמו לכווץ רצפת אגן. הם חלק מרפלקס מורכב המתואם עם פעילות אוטונומית, תחושתית וסומטית.[1][2]

למה הרפיה חשובה לא פחות מכיווץ?

שריר שמתפקד היטב צריך לדעת גם לחזור למצב מנוחה. לכן בהערכת רצפת האגן מתייחסים לטונוס במנוחה, ליכולת לבצע כיווץ, ליכולת להרפות לאחריו ולתיאום בין השלבים.[3][4]

במחקר על גברים עם CP/CPPS‏ נמצאה אצל חלק מהמשתתפים יכולת מופחתת לחזור להרפיה לאחר כיווץ רצוני של רצפת האגן, והקושי היה בולט במיוחד אצל גברים שדיווחו על כאב הקשור לשפיכה.[4] הממצא אינו אומר שכל הפרעת שפיכה נגרמת מרצפת האגן, אך הוא מדגים מדוע בדיקה של הרפיה ותיאום יכולה להיות רלוונטית.

להרחבה: תסמונת כאב אגני כרוני (CP/CPPS) ו־פיזיותרפיה של רצפת האגן ב־CP/CPPS

להרחבה: כאב בזמן או אחרי שפיכה

ומה לגבי שפיכה מוקדמת?

יש עדות לכך שאימון של רצפת האגן עשוי לסייע לחלק מהגברים עם שפיכה מוקדמת. הנושא נדון במלואו, כולל הגדרה, אבחון, ראיות וטיפול, במאמר הייעודי.

להרחבה: שפיכה מוקדמת ופיזיותרפיה של רצפת האגן

איך מעריכים את רצפת האגן?

  • פעילות ומתח השרירים במנוחה
  • יכולת לבצע כיווץ רצוני נכון
  • יכולת להרפות לאחר כיווץ
  • תיאום בין כיווץ להרפיה
  • רגישות או כאב באזור רצפת האגן
  • הקשר בין פעולת השרירים לבין כאב, שתן, יציאות ותפקוד מיני

בקליניקה ניתן להשתמש גם באולטרסאונד (US)‏ ככלי להדגמת תנועה וכביופידבק במהלך תרגול. בדיקה פנימית אינה חובה; היא נשקלת לפי צורך, לאחר הסבר ובהסכמה.[3]

האם הטיפול תמיד כולל חיזוק?

לא. אם נמצא קושי ביצירת כוח, התרגול יכול לכלול חיזוק. כאשר הבעיה היא פעילות יתר, רגישות או קושי בהרפיה, ההתערבות יכולה להתמקד דווקא בזיהוי פעילות השרירים, הורדת מתח, שיפור הרפיה ותיאום, ולעיתים בטיפול מנואלי לפי הממצאים.[3][5]

המטרה היא להתאים את הטיפול למה שנמצא בבדיקה, ולא לתת את אותו תרגול לכל מטופל.

להרחבה: פיזיותרפיה לרצפת האגן בגברים

מתי חשוב לפנות לבירור רפואי?

לא כל שינוי בשפיכה מקורו ברצפת האגן. תרופות, סוכרת, פגיעה עצבית, ניתוחים באזור האגן או הערמונית ושינויים בשלב ההעברה יכולים לגרום לשינוי בנפח הזרע, בכיוון הפליטה או בכוח השפיכה. כאשר מופיע שינוי חדש או משמעותי, יש לשקול גם בירור רפואי מתאים.[1][6]

להרחבה: אורגזמה ושפיכה: מה ההבדל?

חווה חלק מהתסמינים שתוארו?

אם התסמין מפריע בחיי היומיום או בתפקוד המיני, ניתן לקבוע פגישת אבחון ולהתאים את הבירור והטיפול לממצאים.

בדיקת התאמה לטיפול — בוואטסאפ

או השאירו פרטים ואחזור אליכם

שאלות נפוצות

האם רצפת אגן חזקה יותר משפרת בהכרח את השפיכה?

לא. תפקוד תקין של רצפת האגן תלוי לא רק בכוח, אלא גם ביכולת להרפות, בתזמון ובתיאום בין כיווץ להרפיה. אצל חלק מהאנשים דווקא פעילות יתר או קושי בהרפיה יכולים להיות חלק מהבעיה.

האם כדאי לעשות תרגילי קגל כדי לשפר את השפיכה?

לא באופן אוטומטי. תרגילי קגל הם תרגילי חיזוק, והם מתאימים כאשר נמצא צורך בחיזוק. אם הבעיה היא פעילות יתר או קושי בהרפיית רצפת האגן, חיזוק נוסף אינו בהכרח מתאים, והטיפול עשוי להתמקד דווקא בהרפיה ובתיאום.

איך אפשר לבדוק אם רצפת האגן מתכווצת ומרפה בצורה תקינה?

הערכה פיזיותרפית יכולה לכלול הסתכלות על דפוס הכיווץ וההרפיה, טונוס במנוחה, רגישות ותיאום. ניתן להשתמש גם באולטרסאונד כביופידבק כדי להמחיש את תנועת רצפת האגן במהלך התרגול. בדיקה פנימית אינה חובה; היא נשקלת לפי צורך, לאחר הסבר ובהסכמה.

מקורות

  1. Alwaal A, Breyer BN, Lue TF. Normal male sexual function: emphasis on orgasm and ejaculation. Fertil Steril. 2015;104(5):1051-1060. doi:10.1016/j.fertnstert.2015.08.033.
  2. Hentzen C, Musco S, Amarenco G, et al. Approach and management to patients with neurological disorders reporting sexual dysfunction. Lancet Neurol. 2022;21(6):551-562. doi:10.1016/S1474-4422(22)00036-9.
  3. D'Ancona C, Haylen B, Oelke M, et al. The International Continence Society (ICS) report on the terminology for adult male lower urinary tract and pelvic floor symptoms and dysfunction. Neurourol Urodyn. 2019;38(2):433-477. doi:10.1002/nau.23897.
  4. Yani MS, Eckel SP, Kirages DJ, et al. Impaired Ability to Relax Pelvic Floor Muscles in Men With Chronic Prostatitis/Chronic Pelvic Pain Syndrome. Phys Ther. 2022;102(7):pzac059. doi:10.1093/ptj/pzac059.
  5. Lai HH, Pontari MA, Argoff CE, et al. Male Chronic Pelvic Pain: AUA Guideline: Part II Treatment of Chronic Prostatitis/Chronic Pelvic Pain Syndrome. J Urol. 2025;214(2):127-137. doi:10.1097/JU.0000000000004565.
  6. Shindel AW, Althof SE, Carrier S, et al. Disorders of Ejaculation: An AUA/SMSNA Guideline. J Urol. 2022;207(3):504-512. doi:10.1097/JU.0000000000002392.

המידע בדף זה נועד להרחבת הידע ואינו מחליף בדיקה רפואית, אבחון אישי או טיפול רפואי.