נוירלגיה של עצב הפודנדל
מאת רועי קליין, פיזיותרפיסט מוסמך (M.Sc.PT) · אוגוסט 2026
נוירלגיה של עצב הפודנדל (Pudendal Neuralgia) היא מצב של כאב עצבי באזור האגן והפרינאום, הקשור לגירוי, רגישות או לעיתים לחץ על עצב הפודנדל. אצל גברים הכאב יכול להיות מורגש בפרינאום, בפין, בשק האשכים או סביב פי הטבעת. אחד המאפיינים המזוהים ביותר עם המצב הוא החמרה בישיבה, אם כי כאב שמוחמר בישיבה אינו בהכרח נוירלגיה של עצב הפודנדל.[1][2][3]
התסמינים יכולים להידמות למצבים אחרים של כאב אגן, כאב באיברי המין או כאב אשכים, ולכן האבחנה מבוססת על התמונה הקלינית כולה ולא על סימפטום יחיד.
מהו עצב הפודנדל?
עצב הפודנדל הוא עצב פריפרי שיוצא משורשי העצבים S2–S4 ועובר דרך האגן בדרכו אל הפרינאום. ממנו יוצאים ענפים מוטוריים ותחושתיים המעצבבים אזורים שונים, בהם הפין, הפרינאום, שק האשכים והאזור האנאלי. לכן גירוי של העצב יכול להתבטא בכאב או בתחושות עצביות במקומות שונים לאורך האזור.[4][5]

Image used with permission from Pelvic Guru®, LLC as a Pelvic Global Member
להגדלה הקישו על התמונה
איך נוירלגיה של עצב הפודנדל יכולה להרגיש?
הכאב מתואר לעיתים כשורף, דוקר, חד או בעל אופי ”חשמלי“. הוא עשוי להיות חד צדדי או דו צדדי ולהופיע באחד או יותר מהאזורים הבאים:[1][4][5]
- הפרינאום, האזור שבין שק האשכים לפי הטבעת
- הפין
- שק האשכים
- סביב פי הטבעת או באזור הרקטלי
יכולות להופיע גם תחושות כמו נימול, רגישות יתר או תחושה לא רגילה באזור. אצל חלק מהאנשים פעילות מינית או שפיכה מחמירות את הכאב.[4] אחד המאפיינים הטיפוסיים הוא החמרה בישיבה והקלה יחסית בעמידה או בשכיבה. בחלק מהמקרים יש פחות כאב בישיבה על אסלה מאשר על כיסא רגיל.[1][3]
כיצד מאבחנים?
אין בדיקה אחת שמאבחנת לבדה Pudendal Neuralgia. האבחנה היא בעיקרה קלינית ומבוססת על מיקום הכאב, אופי התסמינים, הגורמים שמחמירים או מקלים ועל ממצאי הבדיקה.[1][3][6]
מסגרת מוכרת המשמשת להערכת החשד למצב היא קריטריוני Nantes. הקריטריונים העיקריים שתוארו כוללים:[3]
- כאב באזור המעוצבב על ידי עצב הפודנדל
- כאב שמוחמר בעיקר בישיבה
- הכאב אינו מעיר את האדם משינה
- אין חסר תחושתי אובייקטיבי בבדיקה
- הקלה בכאב לאחר חסימה אבחנתית של עצב הפודנדל
מאפיינים נוספים שיכולים לתמוך בחשד כוללים כאב שורף או דוקר, רגישות יתר למגע, החמרה לאורך היום ולעיתים רגישות באזור שבו העצב עובר סמוך ל־ischial spine.[3][6] חשוב לזכור שהקריטריונים נועדו לסייע באבחנה קלינית. הופעת כאב באחד מהאזורים האלה לבדה אינה מספיקה כדי לקבוע שמקורו בעצב הפודנדל.
למה זה עלול להתפתח?
לא תמיד ניתן לזהות סיבה אחת ברורה. בספרות תוארו בין השאר קשרים לישיבה ממושכת, רכיבת אופניים, טראומה באזור האגן וניתוחים קודמים באגן. במקרים מסוימים עולה חשד ללחץ על העצב בנקודות מסוימות לאורך המסלול שלו, למשל באזור שבין הרצועות sacrospinous ו־sacrotuberous או באזור Alcock’s canal.[1][2][5] עם זאת, נוירלגיה של עצב הפודנדל אינה בהכרח זהה ל”לכידה של העצב“. כאב עצבי יכול להתקיים גם כאשר לא הודגמה לכידה אנטומית ברורה.
לא כל כאב באגן או באיברי המין הוא כאב מעצב הפודנדל
קיימת חפיפה משמעותית בין תסמיני Pudendal Neuralgia לבין מצבים אחרים.
כאב בפין, באשך או בפרינאום יכול להיות קשור גם ל־תסמונת כאב אגן כרוני (CP/CPPS), כאב כרוני של תוכן שק האשכים, רגישות של שרירי רצפת האגן, כאב שמקורו בגב או באגן, או מעורבות של עצבים אחרים כמו ilioinguinal או genitofemoral. קיימים גם גורמים אורולוגיים ומבניים שצריך לשלול בהתאם לתמונה.[4][7]
לכן בבירור של כאב כזה חשוב לא להסתפק בשאלה ”איפה כואב“, אלא לבדוק גם מה מחמיר את הכאב, מה מקל עליו, האם קיימים תסמיני שתן או תסמינים נוספים ומה נמצא בבדיקה הגופנית.
מה כוללת ההערכה?
- מיקום ואופי הכאב
- הקשר בין הכאב לישיבה ולפעילות גופנית
- תסמינים הקשורים למתן שתן, יציאות או פעילות מינית
- הגב התחתון, האגן והירכיים
- תפקוד ורגישות של שרירי רצפת האגן
- גורמים נוספים שעשויים להסביר כאב באגן או באיברי המין
הנחיות ה־American Urological Association לכאב אגן כרוני בגברים מדגישות גם הערכה נוירולוגית ומוסקולוסקלטלית של האגן, הירך והגב התחתון, וכן בדיקה של רצפת האגן כאשר היא רלוונטית.[7] בחלק מהמקרים הבירור יכלול גם אורולוג, הדמיה או חסימה אבחנתית של עצב הפודנדל.
מתי כדאי להשלים בירור רפואי נוסף?
יש מאפיינים שאינם אופייניים לתמונה הקלאסית ודורשים בירור נוסף, למשל:
- כאב שמעיר משינה
- ירידה ברורה בתחושה
- חולשה או חסר נוירולוגי אחר
- כאב מאוד ממוקד שאינו מתאים לפיזור הרגיל של העצב
- ממצאים נוספים שאינם מוסברים על ידי התמונה הקלינית
במצבים כאלה ייתכן צורך בהדמיה או בבירור רפואי נוסף כדי לשלול סיבות אחרות לכאב.[1][6]
כיצד פיזיותרפיה יכולה לעזור?
פיזיותרפיה היא הבחירה הראשונה לטיפול השמרני, במיוחד כאשר בבדיקה נמצאים גורמים שניתן להשפיע עליהם כמו רגישות של רצפת האגן, עומס מקומי, קושי בהרפיה או דפוסי תנועה וישיבה שמחמירים את התסמינים.[2][8]
הטיפול כולל:
- התאמת עומסים והרגלי ישיבה
- עבודה על הרפיה ותיאום של רצפת האגן
- טיפול ברגישות של שרירים ורקמות באזור האגן
- תנועה ותרגול של הגב, האגן והירכיים בהתאם לממצאים
- עבודה על נשימה ושליטה בלחץ באזור הבטן והאגן
- חזרה הדרגתית לפעילות
להרחבה על ההערכה והטיפול ברצפת האגן: טיפול רצפת אגן לגבר.
מה קורה אם טיפול שמרני אינו מספיק?
כאשר התסמינים נמשכים למרות טיפול שמרני, קיימות אפשרויות נוספות בהתאם לאבחנה ולחומרת התסמינים. הן יכולות לכלול טיפול תרופתי, חסימות עצביות ובמקרים נבחרים טיפולים פולשניים יותר כמו neuromodulation, pulsed radiofrequency או ניתוח לשחרור העצב.[2][6][9]
הבחירה בטיפולים אלה נעשית במסגרת רפואית ובהתאם למקרה הספציפי.
למי יכולה להתאים הערכה פיזיותרפית?
- יש כאב מתמשך בפרינאום, בפין, בשק האשכים או סביב פי הטבעת
- הכאב מחמיר באופן ברור בישיבה
- קיימת תחושת שריפה, נימול או רגישות עצבית באזור
- יש שילוב של כאב אגן ורגישות או מתח ברצפת האגן
- בירור קודם לא הסביר באופן מלא את מקור התסמינים
- רוצים לבדוק האם קיימים גורמים מוסקולוסקלטליים שניתן להשפיע עליהם כחלק מהטיפול
חווה חלק מהתסמינים שתוארו?
אם כאב באזור האגן או איברי המין מחמיר בישיבה או מפריע לפעילות היומיומית, בדיקה פיזיותרפית יכולה לעזור להבין האם קיימים גורמים של רצפת האגן, מערכת השריר והשלד או ניהול עומסים שיכולים להיות חלק מהתמונה, ולבנות תוכנית טיפול בהתאם.
בדיקת התאמה לטיפול — בוואטסאפשאלות נפוצות
האם כאב שמחמיר בישיבה אומר שיש Pudendal Neuralgia?
לא. החמרה בישיבה היא מאפיין טיפוסי, אך היא יכולה להופיע גם במצבים אחרים. האבחנה מבוססת על מכלול התסמינים והבדיקה.
האם Pudendal Neuralgia אומרת שהעצב לכוד?
לא בהכרח. לכידה היא אחת האפשרויות, אך המונח Pudendal Neuralgia מתייחס לכאב הקשור לעצב ואינו מחייב הוכחה של לכידה אנטומית.
האם הכאב יכול להיות מורגש באשך או בפין?
כן. ענפים של עצב הפודנדל מספקים תחושה לפין, לפרינאום ולחלק מאזור שק האשכים, ולכן כאב עצבי יכול להיות מורגש באזורים אלה. עם זאת, קיימות סיבות רבות נוספות לכאב בפין או באשכים ולכן חשוב לבצע אבחנה מבדלת.
האם בדיקה פנימית היא חובה?
לא. בדיקה פנימית יכולה לספק מידע נוסף במקרים מסוימים, אך היא אינה חובה. אם נשקלת בדיקה כזו, היא נעשית רק לאחר הסבר ובהסכמה.
מקורות
- Ploteau S, Cardaillac C, Perrouin-Verbe MA, Riant T, Labat JJ. Pudendal Neuralgia Due to Pudendal Nerve Entrapment: Warning Signs Observed in Two Cases and Review of the Literature. Pain Physician. 2016;19(3):E449-E454.
- Pérez-López FR, Hita-Contreras F. Management of Pudendal Neuralgia. Climacteric. 2014;17(6):654-656. doi:10.3109/13697137.2014.912263.
- Labat JJ, Riant T, Robert R, Amarenco G, Lefaucheur JP, Rigaud J. Diagnostic Criteria for Pudendal Neuralgia by Pudendal Nerve Entrapment (Nantes Criteria). Neurourol Urodyn. 2008;27(4):306-310. doi:10.1002/nau.20505.
- Hentzen C, Musco S, Amarenco G, Del Popolo G, Panicker JN. Approach and Management to Patients With Neurological Disorders Reporting Sexual Dysfunction. Lancet Neurol. 2022;21(6):551-562. doi:10.1016/S1474-4422(22)00036-9.
- Pereira A, Pérez-Medina T, Rodríguez-Tapia A, Chiverto Y, Lizarraga S. Correlation Between Anatomical Segments of the Pudendal Nerve and Clinical Findings of the Patient With Pudendal Neuralgia. Gynecol Obstet Invest. 2018;83(6):593-599. doi:10.1159/000489497.
- Ahmed M, Zavridis P, Hadjiconstanti D, Zis P. The Diagnosis and Management of Pudendal Neuralgia. Pain Ther. 2026;15(1):97-129. doi:10.1007/s40122-025-00803-w.
- Lai HH, Pontari MA, Argoff CE, et al. Male Chronic Pelvic Pain: AUA Guideline: Part I Evaluation and Management Approach. J Urol. 2025;214(2):116-126. doi:10.1097/JU.0000000000004564.
- Levesque A, Bautrant E, Quistrebert V, et al. Recommendations on the Management of Pudendal Nerve Entrapment Syndrome: A Formalised Expert Consensus. Eur J Pain. 2022;26(1):7-17. doi:10.1002/ejp.1861.
- Tricard T, Munier P, Story F, Lang H, Saussine C. The Drug-Resistant Pudendal Neuralgia Management: A Systematic Review. Neurourol Urodyn. 2019;38(1):13-21. doi:10.1002/nau.23824.
המידע בדף זה נועד להרחבת הידע ואינו מחליף בדיקה רפואית, אבחון אישי או טיפול רפואי.
